צפון איטליה והאגמים, טיול משפחתי

ערב סוכות, תחילת אוקטובר, נסענו זוג הורים וארבעה ילדים בגילאים 4,7,12,17 לטיול בת מצווה לבת האמצעית. 12 ימים באגמים המדהימים של צפון איטליה.

טיסה

כרטיסי הטיסה למילאנו הוזמנו כתשעה חודשים מראש בעלות של כ-380$, מחברת אייר פראנס עם קונקשיין של כ-4 שעות בפריס. זו הפעם הראשונה שלנו בטיסת קונקשיין והאמת שחששנו לא מעט מההחלפה באמצע. איך מוצאים את טיסת ההמשך? האם צריך לאסוף את המזוודות ולהעבירן למטוס הבא? מה נעשה במשך 4 שעות המתנה?. בדיעבד אני שמחה לבשר שטיסת קונקשיין היא פשוטה. אין צורך לאסוף את המזוודות הן עוברות ישירות למטוס הבא. יש שלטים גדולים שמכוונים לאזור טיסות ההמשך TRANSIT וצריך לעבור ביקורת דרכונים.

שדה התעופה בפריס מותאם להמתנה ארוכה. הכיסאות נוחים, יש כורסאות ואפילו מיטות ארגונומיות. האור מעומעם. שקעים להטענת הסלולרי והטאבלט, WIFI, מסעדות וחנויות והזמן פשוט עף לנו. טיסת הקונקשיין נבחרה מאחר שהיתה זולה כמעט בחצי מטיסה ישירה והחיסכון היה עצום עבורנו. כאשר מזמינים טיסה לתקופת החגים מומלץ להזמינה כתשעה עשרה חודשים מראש כי המחירים עולים כל הזמן.​

עריכה: היום יש טיסות ישירות למילאנו עם איזיגט. פתיחת מכירת הכרטיסים לחודשים הבאים היא הזדמנות טובה להשיג טיסות זולות.

הזמנתי רכב מהאתר של Economy Car Rental הגענו למילאנו בסביבות הצהרים וניגשנו לאסוף את הרכב שהוזמן מראש בעלות של 3,000 ש”ח כולל ביטוח וביטול השתתפות עצמית. אך… כשהגענו לדלפק של הספק Sicily by car התברר שבעלי היקר שכח את רישיון הנהיגה הישראלי בבית. את הרישיון הבינלאומי הוא דווקא הביא, אבל ללא הרישיון הישראלי לא הסכימו לשחרר לנו את הרכב.

מה עושים? כבר התחלנו לדמיין שחצי מהטיול הלך. ניקח מלון בשדה התעופה ונמתין שיגיע הרישיון בדואר. צריך לזכור שהיום ערב סוכות, מחר חג ואחריו שישבת, אין שירותי דואר או משלוח בשום מקום בארץ.

בתור לחברת ההשכרה היתה משפחה ישראלית נוספת. סיפרנו להם על המצב העגום שנקלענו אליו. להפתעתנו הם הסכימו שהאישה שהיה לה רישיון ישראלי במקום תרשם כנהג עיקרי בהזמנה שלנו ובעלי יירשם כנהג שני. כך יכולנו לשחרר את הרכב. איזה מזל שיש עדיין אנשים טובים באמצע הדרך. אני רוצה לנצל הזדמנות זו בכדי להודות שוב למדי וציון יוסף וילדיהם מראשון לציון. תודה רבה לכם אין ספק שהצלתם לנו את הטיול, (ואת הנישואים) אתם מלאכים.

את הרישיון של בעלי אגב, שלחה בתנו החיילת שנשארה בבית בדואר אקספרס עם פדקס למלון בו שהינו. הוא הגיע לאחר ארבעה ימים. אל תשכחו להביא את רשיון הנהיגה הישראלי.

לאחר החוויה הממש לא נעימה הזו, אספנו את הרכב מהחניה. הזמנו מרצדס ויטו עם תשעה מקומות. אומנם מרצדס אבל ידני בלי פינוקים לנהג כמו חיישני רוורס למשל. קיבלנו רכב חבוט מכל הכיוונים. לא רצינו להתעכב עוד וגם חשבנו שרכב חבוט יטשטש פגיעות עתידיות אם יהיו לנו. דאגנו שירשמו את כל הנזקים ויצאנו לכיוון אגם מאג’ורה יעדנו הראשון.

לצורך הניווט נעזרנו בגוגל מפס. נכנסים לפני הטיול לגוגל מפס מורידים את מפת הטיול ושומרים אותה תחת “מפות לא מקוונות”. מסמנים על המפה בעזרת כוכבים צהובים את כל האתרים בהם מתכוונים לבקר כולל בתי מלון. הוראות מדוייקות כיצד לעשות זאת תמצאו כאן. במהלך הטיול משתמשים במפה להגיע ממקום למקום בדיוק כמו בוויז. התוכנה נותנת הוראות נסיעה מדוייקות בעברית והכל בחינם!!! ללא חיבור לאינטרנט וללא צורך בסים. למעט פשלה קטנה בונציה היא עבדה מצויין ללא תקלות שקורות לרוב ב-GPS.

מזג האויר האיר לנו פנים והיה פשוט נהדר. במרבית הטיול הסתובבנו עם מכנס ארוך, חולצה קצרה ולעיתים סווצ’ר קל מעל. לא ירד גשם בכלל. המטריות, כובעי הצמר, הכפפות וגם המעילים שהבאנו איתנו נשארו ללא שימוש.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

אם הגעת עד לכאן, אני מזמינה אותך להרשם לבלוג שלי

אשלח לך פוסטים חדשים, טיפים והמלצות.

שימו ♥: אם לא קיבלתם ממני מייל כמה דקות לאחר ההרשמה, בידקו בתיבת הספאם/קידומי מכירות והעבירו את המייל לתיבת הדואר הנכנס, כדי שלא תפספסו את המיילים הבאים.

באגם מאג’ורה, התאכסנו בעיירה סטרזה במלון Hotel du parc שהוזמן מבוקינג. כאן קישור למלון. מלון בוטיק יפיפה, ארוחת בוקר נדיבה ומגוונת. נקיון יומי מושלם וגן פורח. ממוקם בראש המדרחוב שמוביל למרכז העיירה ולסירות לאיים הבורומאים, מומלץ מאוד

לאחר שהתמקמנו במלון יצאנו לטיול בעיירה עצמה, 5 דקות ברגל. המרכז קטן מבחר מסעדות פזורות במדרחוב, ישבנו באחת מהן לארוחת ערב. אחריה המשכנו לכיוון האגם, טיילנו קצת וחזרנו למלון עייפים מאוד מהיום הארוך.

IMG_9783
IMG_9702

היום השני

לאחר ארוחת בוקר מפנקת במלון הלכנו לאורך המדרחוב של העיירה עד לאגם. חיפשנו את הסירות לאיים הבורומאים ולמרות ש”הוזהרנו” בספר “המשפחה המטיילת” לרכוש כרטיסים לסירות הציבוריות ולא לפרטיות, רכשנו שיט לאיזולה בלה בסירה פרטית קטנה. 30 אירו ל-6 איש הלוך ושוב. השיט הוא חוויה בפני עצמה. הגענו לאיזולה בלה, כרטיס משפחתי עלה 56 אירו. הארמון יפיפה, המון חדרים מרוהטים בהדר ופאר, הגנים מדהימים, לא הפסקתי לצלם. יש בגן גם בית קפה הזמנו סלט פירות טרי וטעים. ביציאה מהארמון יש שוק נחמד, לא טיילנו בו כי רצינו להספיק לאטרקציה הבאה. הביקור באיזולה בלה מומלץ מאוד, נשמח לחזור אליו שוב בעתיד.

בשעה אחת בצהרים חזרנו לסטרזה. אכלנו צהריים במרכז העיר וחזרנו להתרענן במלון שם קיבלנו הסבר מדוייק איך להגיע לרכבל להר המונטראונה. הלכנו ברגל לאט כחצי שעה, הדרך יפה בצמוד לאגם. מצאנו את הרכבל (הקרונות סגורים) המחיר יקר 93 אירו לכולנו יחד. עלינו להר, גלשנו במגלשות האלפיניות וחזרנו חזרה. בדיעבד הרכבל יקר ולא שווה את המחיר. המגלשות נחמדות אך לא מלהיבות כמו אלה ביער השחור. אם מאוד רוצים אפשר לנסוע ברכב לראש ההר ולהנות רק מהמגלשות ומהרכבל הפתוח (זה שרואים בתמונות למטה) שמעלה את המבקרים לראש ההר ולמגלשות.

IMG_9790

היום השלישי

ביום הזה החלטנו לנסוע לשוויץ לרכבת הצ’אנטוולי שהומלצה בספר “המשפחה המטיילת”. הנסיעה לתחנת הרכבת, ארכה כשעה וחצי. נסיעה איטית בדרך מפותלת בצמוד לאגם, הנוף מדהים, עיירות יפיפיות בדרך, חבל שלא יכולנו לעצור לבקר בהן. חשבנו אולי יזדמן לנו בדרך חזרה אך היום היה ארוך מהתכנון וחזרנו בחושך.

הגענו ללוקראנו בשוויץ, התקשנו למצוא את תחנת הרכבת. עצרנו כמה פעמים, שאלנו את המקומיים שדיברו בעיקר איטלקית ולא עזרו לנו במיוחד. אבל בסוף מצאנו. מכיוון שהנסיעה ברכבת היתה אמורה להיות האטרקציה המרכזית, בחרנו אקראית את אחת העיירות על קו הנסיעה. בעלות של 72 אירו לכולנו, הלוך ושוב. פלוס 7.5 אירו שדרש הכרטיסן ברכבת כתוספת עבור קרון עם חלונות פנורמיים וזאת למרות שכל הקרונות היו זהים ולא היתה אופציה אחרת. ישבנו על פי ההמלצה, בצד שמאל, הנסיעה ארכה כשעה, הנוף לא משהו מיוחד, לא התלהבנו.

הגענו לעיירת הרפאים MARIA, למרות שהיה יום שישי, העיירה היתה שוממת למדי. הרגשנו שחזרנו 50 שנה אחורה, או שאנחנו בתפאורה של סרט מערבון. אין אנשים ברחובות, המסעדות סגורות. בקושי רב מצאנו מסעדה אחת פתוחה, אכלנו צהרים וחזרנו. חוויה נחמדה לילדים, למבוגרים פחות.

השעה היתה כבר ארבע, והיו לנו עוד שני אתרים בתכנון. נסענו כרבע שעה לסכר ורזאסקה, ממנו קפץ ג’ימס בונד בסרט גולדן איי (נדמה לי). הגענו לקראת החשכה, היינו לבד לבד. אולי אם היינו מקדימים בשעה שעתיים היינו זוכים לראות את קופצי הבאנג’י. הסתובבנו קצת על הסכר, הנוף מדהים, הצטלמנו כמובן.

IMG_9819

ומיהרנו לנסוע עוד כעשר דקות לגשר המצולם ביותר בשוויץ, גשר פונטה דה סלטי שצורתו שתי קשתות, מעל נחל טורקיז שזורם תחתיו. שוב היינו לבד, הגשר מדהים, הנחל עוד יותר. היינו שם כשעה עד שממש החשיך ואז עלינו לרכב וחזרנו למלון באיטליה. שני האתרים האחרונים מאוד מומלצים.

IMG_9856
IMG_9893

היום הרביעי

היום אנחנו נפרדים מאגם מאג’ורה ועוברים לאגם גארדה. עזבנו את המלון ונסענו לאגם קומו. נסיעה של כשעתיים ארוכות. כשמתקרבים לאגם הדרך נעשית מפותלת וצרה מאוד, ללא שוליים בכלל. נסענו לאט, הרכב שלנו גדול ולא אוטומט, היה מפחיד לנסוע ליד אוטובוסים שחלפו בנתיב השני. הגענו לעיירה קומו, מרכז העיר עמוס בתיירים, ממש בהמונים (ואנחנו באוקטובר). הסתובבנו ברחובות הצרים, הרגשנו קצת כמו בירושלים העתיקה. מצאנו מסעדה על שפת האגם ואכלנו בה ארוחת צהריים. אפשר לוותר, אלא אם אתם עם רכב קטן.

בדרך חזרה שוב בכביש המפותל, נרשמה חוויה לא נעימה. ניידת משטרה ושוטרים רכובים על אופנועים נסעו מולנו והתחילו לסמן לנו בידיים ולצעוק באיטלקית. גם שאמרנו שאנחנו מבינים אנגלית הם המשיכו לצעוק באיטלקית. לקח לנו זמן להבין שהם רוצים שנחנה בצד. מזל שהיה כמה מטרים קדימה מפרצון, עצרנו בצד. למזלנו השוטרים המשיכו בדרכם, ומיד לאחר מכן הגיעו קבוצות רוכבי אופניים אחת אחרי השניה. מתברר שהכביש נסגר לטובת מסע אופניים אך אף אחד לא טרח לעצור אותנו בתחילת הדרך. לאחר כחצי שעה יכולנו להמשיך לא לפני שווידאנו שהתנועה ממשיכה כרגיל. לסיכום בהחלט מיותר ומפחיד לנסוע לעיירה קומו באגם קומו. (אולי עם רכב קטן החוויה תהיה שונה).

נסענו לאאוטלט גדול ופתוח, למזלי סימנתי אותו במפה ערב לפני, כי את הספר המשפחה המטיילת שכחנו לצערנו במלון בסטרזה. אבל כל האתרים היו כבר מסומנים מראש במפה כך שיכולנו להסתדר בלעדיו בהמשך הטיול. באאוטלט המון חנויות של חברות מוכרות. אבא הלך עם הבנות הקטנות לגן משחקים מוצלח ואני עם שני הגדולים טיילנו בחנויות. קנינו לבן נעליים ולבת תיק גב. לקראת שש בערב המשכנו למלון הבא באגם גארדה. לא לפני שעברנו דרך המקום בו מתקיימת ארוחת האבירים כדי לרכוש כרטיסים למחר. בחודש זה המופע מתקיים רק בשישבת וראשון. מתברר שכל הכרטיסים לאותו היום ולמחרת אזלו כך שבלית ברירה הזמנו כרטיסים ליום שישי הבא, מזל שאנחנו עדיין באיטליה.

הגענו למלון Agriturismo Corte Tonolli שהוזמן מבוקינג. כאן קישור למלון. בסביבות שמונה וחצי בערב, המלון ממוקם בחווה חקלאית בה מגדלים כרמים ומכינים יין. המלון מנוהל על ידי שלושה אחים חביבים דוברי אנגלית. קיבלנו דירה לשישה (כולל נקיון יומי) עם חדר שינה, מטבחון וסלון, ארוחת הבוקר טובה מאוד, המחיר מתאים לכל כיס. פגשנו במלון בעיקר משפחות ישראליות. המלון מומלץ מאוד וקרוב לכל האטרקציות באגם גארדה.

היום החמישי

יום ראשון, נסענו לפארק סיגורטה, המרוחק 5 דקות מהמלון שלנו. את הכרטיסים רכשנו בהנחה מהבעלים של המלון, 10 אירו למבוגר, 5 אירו לילד. צמוד לפארק יש סופר גדול, שנסגר באותו היום בשתיים עשרה בצהרים, קנינו מצרכים לפיקניק, והמשכנו לפארק.

הפארק גדול, רחב ידיים ויפה עם מספר שבילי הליכה, גינות מטופחות, בריכות דגים עם חבצלות מים, מרחבי דשא ומבוך גדול משיחים שהילדים נהנו לשחק בו.

Untitled collage (7)

להפתעתנו הרבה באותו היום כל מי שהגיע בתלבושת מלאה מהמאה הקודמת נכנס חינם. כך שמרבית המבקרות בפארק היו לבושות בשמלות קרינולינה מהממות במגוון צבעים וסגנונות והגברים לבשו חליפות תואמות. חלקם ערכו פיקניק על שמיכה משובצת וסלסלת נצרים. חלקם הגיעו למקום עם כרכרות רתומות לסוסים. מחזה מדהים. הרגשנו שחזרנו לפחות מאה שנה אחורה או שנכנסנו לסרט תקופתי. לא הפסקתי לצלם את המבקרים הססגוניים שהסכימו בשמחה להצטלם איתנו. כשהתעניינו לכבוד מה כל היופי הזה נאמר לנו שהאירוע מתקיים יום אחד בשנה בדר”כ בחודש אוקטובר. ניתן להתעדכן באתר של הפארק לגבי המועד המדוייק.

 אין ספק שהאטרקציה המרכזית מבחינתנו הייתה המבקרים בתלבושתם המיוחדת. נהננו מאוד. בלעדיהם היינו שוהים כשעתיים בפארק, בפועל נשארנו כמעט כל היום. מומלץ.

בסביבות ארבע כשהרעב הציק לנו, נסענו לכפר בואגטו הסמוך. ערכנו פיקניק עם המצרכים שקנינו בבוקר, בחניה לקראוונים וטיילנו קצת במדרחוב הראשי של הכפר שהיה עמוס בתיירים.

היום השישי

נסענו לסרמיונה היפה, טיילנו במרכז העייירה במסלול מעגלי. עברנו דרך חוף הים והחנויות הרבות. הילדות האכילו ברווזים וברבורים. אכלנו גלידה שהייתה בסדר לא יותר מזה. וקנינו פיצות מדהימות!!! עם תוספות שונות, בדוכן לקראת היציאה מהמרכז. מדובר בחתיכות פיצה גדולות מוכנות עם מבחר תוספות שרק מחממים אותן במקום. מומלץ לבקר בסירמיונה

Untitled collage (10)

בשעות הצהרים המשכנו לפארק מים תרמיים בקולה cola. הפארק פתוח עד שעות הלילה והעלות 23 אירו למבוגר, 15 לילד מעל מטר ועשרים, לאחר השעה שתיים המחיר מוזל. מדובר בבריכה חיצונית מאוד גדולה עם מים חמים ונעימים, בתחתית הבריכה יש המון חלוקי נחל קטנטנים שהילדים נהנו לשחק בהם. הבריכה בעומק משתנה בערך מטר עד מטר ושלושים. בקצה הבריכה ישנה מערה ובתוכה סילוני מים חמים במגוון עוצמות. במקום היו מעט מבקרים כך שכל הבריכה היתה לרשותנו. כולנו מאוד נהננו ונשארנו בבריכות עד שעות הלילה. מומלץ מאוד. יש להצטייד במגבות.

IMG_0082

היום השביעי

הוקדש כולו לונציה. בהמלצת הבלוגרים באתר למטייל, נסענו כשעתיים לתחנת הרכבת בעיר Mestre. חנינו בחניון חינמי שצמוד לקניון ונסענו ברכבת לונציה בעלות זניחה של 7.5 אירו לכולנו לכיוון (3 תחנות, כעשרים דקות נסיעה).

הגענו לונציה בשעות הצהריים. יצאנו מתחנת הרכבת והלכנו אחרי ההמון לכיוון כיכר סן מרקו (לפחות קיווינו שזה הכיוון). הרחובות עמוסים בחנויות בעיקר של מזכרות ומסכות, המון דוכנים ותיירים. טיילנו לאט לפי השילוט שכיוון לכיכר המרכזית. בדרך עשינו הפסקה במקדונלדס, ונכנסנו לחנות דיסני, יצאנו עם סט של בובות מהסרט רפונזל וסט מהסדרה הנסיכה הלנה שהיו במבצע. הצטלמנו על כמה גשרים עם הגונדולות ברקע, ובעיקר רצינו להגיע כבר לכיכר המרכזית.

כשהגענו לכיכר השעה היתה כבר ארבע. לא התלהבנו ממנה, אכלנו גלידה וניסינו לחזור לתחנת הרכבת בגונדולה אך התורים היו ארוכים ולא היה לנו כח לחכות, אז חזרנו באוטובוס ימי ציבורי בעלות של 37.5 אירו לכולנו לכיוון אחד! השייט היה קצר יחסית לא הספקנו להנות מהנוף. לסיכום כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. אבל לפחות עכשיו אנחנו יכולים להגיד שהיינו בונציה.

חזרנו לרכב שחנה כזכור בעיירה Mestre, נכנסנו לשירותים בקניון הסמוך ואכלנו פיצה טעימה. כשחזרנו לרכב, גוגל מפס הודיע לנו שהמיקום שלנו מחוץ למפה. לא הבנו כיצד זה קרה אבל לא ידענו איך לחזור למלון. לא היה לנו סים או אינטרנט. אבא לחץ שניכנס לקנות סים ונשתמש בוויז, אבל אני והבן היחיד שלי שמעולה בניווט (מתברר) החלטנו להשתמש במפה של גוגל כמו במפה, למרות החושך שהקשה על המשימה. מהר מאוד התברר שלי אין מושג בניווט והבן הוביל את הנסיעה. ככל שהתקדמנו, אבא ואני היינו בטוחים שאנחנו בכלל נוסעים בכיוון ההפוך. הבן המחונן שלי התעקש, הסביר ולבסוף שיכנע אותנו שהוא יודע מה הוא עושה, ואכן הוא הוביל אותנו בדרך הנכונה. באמצע הנסיעה גוגל מפס חזר לעצמו והמשכנו בעזרתו האדיבה עד למלון. בפעם הבאה נוריד מפה גדולה יותר מגבולות הטיול המתוכנן.

היום השמיני

הוקדש כולו לפארק נאטורה ויווה שהוא גן חיות וספארי. היעד ניקבע בעיקר בגלל (או בזכות) שאבא אוהב חיות ומאוד רצה שנבקר בגן חיות באיטליה. נסיעה של כעשרים דקות מהמלון ואנחנו בכניסה לפארק. העלות 23 יורו למבוגר, 15 לילד ויש כרטיס משפחתי. מתחילים בנסיעה איטית בתוך הספארי, רואים את עובדי הפארק מאכילים את החיות, הילדים נהנים וגם אנחנו.

לאחר הספארי מגיעים לגן החיות, מחנים את הרכב ומתחילים לטייל לאט בין הכלובים הגדולים והרחבים. בצהריים הבאנו מהרכב את המצרכים שקנינו בבוקר בסופר וערכנו פיקניק נחמד בתוך הגן. יש מזנון במקום שמוכר מזון מהיר, קנינו ציפס חם כתוספת לארוחה. בפארק, גן שעשועים קטן שהבנות שיחקו בו, פינת האכלה וליטוף של עזים שממנה הבנות הכי נהנו, וחלק גדול שבו פסלים של חיות שניכחדו: דינוזאורים למיניהם, ממותה, הנמר מהסרט עידן הקרח ועוד.

גן החיות מטופח מאוד ורחב ידיים, מוצלח יותר מהספארי ברמת גן. היו בו מעט מבקרים נשארנו בו עד סוף היום ונהננו כולנו. מומלץ לאוהבי חיות בכלל ולילדים בפרט.

היום התשיעי

נסיעה של כחצי שעה הביאה אותנו לורונה. התקשנו למצוא חניה, עשינו כמה סיבובים במרכז העיר עד שמצאו חניון מקורה בתשלום כמובן. הלכנו למרכז העיר דרך כיכר קטנה עם מזרקה והמון יונים. הבאנו איתנו מראש לחם מארוחת הבוקר במלון והבנות נהנו להאכיל את היונים הרבות. ראינו את הארנה מולנו, שחקנים לבושים כחיילים רומאים, המון מסעדות מפוזרות וגם המוןןן תיירים כמעט כמו בונציה.

טיילנו ברחוב החנויות הראשי, נכנסנו לחנות של דיסני, יצאנו עם מואנה אחת במחיר מופרז. המשכנו ישר ושמאלה לשוק נחמד מאוד. אכלנו פירות טריים חתוכים בכוס פלסטיק גדולה, וקנינו קצת פיצ’פקס. לאחר מכן חיפשנו את המרפסת של יוליה, זה לא היה פשוט כל אחד ששאלנו שלח אותנו לכיוון אחר. לאחר התברברות של כחצי שעה מצאנו. מרחוב החנויות הראשי, במקום לפנות שמאלה לשוק, צריך לפנות ימינה וקצת אחרי מצד שמאל נמצאת חצר קטנטנה, עמוסה באנשים, פסל של יוליה והמרפסת הקטנה מעל. לא מציאה גדולה. הצטלמנו והלכנו לאכול בבורגראנץ ליד החניון בו השארנו את הרכב. לסיכום ורונה יפה ומומלץ לבקר בה.

בסביבות השעה שלוש, נסענו לשחק מיניגולף MiniGolf Bardolino. בסמוך ישנה חניה בתשלום. באתר כ-18 גומות במידת קושי משתנה, בגומה האחרונה הכדור נכנס לקופסה סגורה ואי אפשר להוציא אותו. כל אחד קיבל כדור משלו ומחבט גולף. העלות 8 אירו למבוגר ו-5 לילד. היינו היחידים במקום. לאחר כחצי שעה הגיעה משפחה נוספת. שיחקנו כשעה. באותו מקום היו גם טרמפולינות ענקיות בעלות 5 אירו לילד לחצי שעה והילדות קפצו בהם בהנאה רבה.

Untitled collage (5)

היום העשירי

התכנון המקורי היה לטייל ביומיים האחרונים בצפון אגם גארדה. בפועל רק כשהגענו לאיטליה גילינו שחלק מהאטרקציות בהן רצינו לבקר פתוחות בתקופה זו רק בסופ”ש (פשלה שלי) כך שנאלצנו לשנות את כל התכנון. אומנם עברנו למלון (שהוזמן מראש) בצפון האגם אך מצאנו את עצמנו נוסעים הלוך ושוב לדרום האגם (מרחק של כשעה ורבע לכל כיוון). לא כזה נורא אבל גם לא אידיאלי. אילו יכולנו לבטל את המלון האחרון ללא קנסות היינו נשארים במלון הנוכחי.

נפרדנו מהמארחים החביבים שלנו ונסענו ליעד הראשון, הר המונטה באלדו. אנחנו נוסעים ונוסעים, הנוף עוצר נשימה, הכל ירוק, כפרים יפים פרות רועות וכעבור שעתיים “הגענו ליעד” אממה… אין נפש חיה מסביב. רק אנחנו והנוף. אילו ידענו לפחות היינו מצטיידים במזון ועורכים פיקניק נפלא.

מתברר שכיוונתי את גוגל מפס להר עצמו במקום לעיירה מאלצ’סינה בה ממוקם הרכבל להר (שוב פשלה שלי ). הזנתי את היעד הנכון ויצאנו שוב לדרך ארוכה ומתישה בעיקר לנהג. לאחר שעתיים נוספות, לקראת שעה אחת בצהרים הגענו למאלצ’סינה ולרכבל המפורסם (כך “ביזבזנו” חצי יום, בעסה). חנינו בחניה הרחוקה (בתשלום כמובן) רכשנו כרטיסים הלוך ושוב בעלות 92 אירו לכולנו ונדחקנו לרכבל הסגור. בתחנת הביניים מחליפים לקרון אחר שמסתובב בזמן הנסיעה פעם אחת 360 מעלות. אבל לקרון דוחקים 70 איש יחד. לא נעים בכלללל. מזל שהיינו ראשונים בתור ותפסנו מקום צמוד לחלונות הפנורמיים, כך גם הילדים נהנו מהנוף.

הגענו לראש ההר, טיילנו במסלול מסודר במעלה ההר, הנוף מדהים, המון אנשים מסביב אך זה לא מפריע בכלל כי המקום גדול ורחב. עשינו הפסקה לפיצות סבירות במסעדה הכי זולה שמצאנו (יש מספר מסעדות במקום). לאחר מכן המשכנו לטייל ולהנות מכל רגע. מצאנו גם חוות אלפקות קטנה ודוכן שבו מכרו פריטים שהוכנו מהצמר שלהם. על הדוכנים שלטים בעברית “לא לגעת”  רק בגלל זה לא קנינו כלום. לאחר שלוש שעות נהדרות בלי שמץ של רצון אך בלית ברירה (היינו חייבים להספיק לארוחת האבירים) ירדנו מההר ונסענו למלון השלישי והאחרון שלנו. מבחינתי ההר הוא אחת החוויות היותר מוצלחות בטיול ואשמח לחזור אליו שוב. מומלץ מאוד

המלון האחרון שהזמנו מבוקינג היה ברמה אחת מעל לרמת המלונות בהם אנחנו רגילים לשהות. Hotel Sailing Center ממוקם על שפת האגם, חוף פרטי, הנוף מדהים. בריכה חיצונית עם מים מחוממים (לא יצא לנו להנות ממנה). ארוחת בוקר מצויינת, החדרים גדולים ומעוצבים, על המיטה תיק עם חלוקים ומגבות לבריכה, במקלחת אביזרים אישיים לכל אחד כולל מברשת שיניים וסכין גילוח. פינת קפה עם קומקום חשמלי וגינות מטופחות, המחיר בהתאם. הבטחנו לעצמנו לחזור אליו שוב בעתיד. מומלץ מאוד! כאן קישור למלון.

גינת המלון
בריכת המלון עם נוף לאגם

השעה חמש וחצי בערב ואנחנו מתלבטים האם לנסוע לארוחת האבירים. אבא שהיה מותש מהנהיגה המפרכת לחץ לא לנסוע ונכנס בינתיים להתקלח כדי להתרענן. אנחנו המשכנו להתלבט והלכנו בינתיים לטייל בסביבת המלון. זאת אחת התמונות המדהימות שצילמתי.

IMG_0528

האם הלכנו בסוף לארוחת האבירים? ובכן… כן. חשבנו שארוחת האבירים היא חוויה חד פעמית שנוכל לחוות רק באיטליה וממש חבל לפספס. שכנענו את אבא ונסענו לאתר של Medieval times כך נקראת החוויה באנגלית (ממוקם בסמוך לפארק הסרטים). פגשנו לא מעט ישראלים במקום. רכשנו את הכרטיסים שהזמנו כזכור באותו מקום לפני שבוע בעלות 30 אירו למבוגר 20 אירו לילד וקיבלנו כתר בצבע של האביר שלנו. שימו לב ילד מתחת לגובה מטר לא משלם כניסה אך צריך להזמין לו מקום והוא מקבל ארוחה שלמה מלבד העוף. ראינו ישראלים שרכשו כרטיסים מראש באינטרנט. גם אני ניסיתי לעשות זאת עוד כשהיינו בארץ אך לא הצלחתי למצוא את אתר האינטרנט המתאים. לטובת קוראי הפוסט אני מצרפת קישור לאתר עם המלצה להזמין כרטיסים מראש.

האטרקציה מתחילה עם הצגה קצרה באנגלית ואיטלקית, על במה מחוץ למבנה. לאחר מכן נכנסים, מצטלמים בכניסה עם המלך ובתו הנסיכה (אחר כך אפשר לרכוש את התמונה ב-6 אירו) ומתיישבים על ספסל עץ ליד שולחן ארוך מעץ (המקומות מסומנים). המופע מתחיל במהלכו מתחרים ארבעה אבירים על ליבה של הנסיכה, בזירת אליפסה תוך כדי רכיבה על סוסים.

במשך כל המופע מוגשת בשלבים ארוחה טעימה להפליא. שתיה (קולה/מים/בירה), משולש פיצה סגור (כמו פיתה), מרק (אוספים את צלחת המרק לאחר כעשר דקות אז תאכלו מהר), צלחת מנה עיקרית עם עופיון שלם ותפו”א, (אפשר להזמין מראש מנה צמחונית). בסוף הארוחה מקבלים קינוח עוגת תפוחים חמה עם כדור גלידה וניל. אין סכו”ם בארוחה (אפשר להביא חד פעמי) אוכלים עם הידיים. לגלידה מצורף מקל ארטיק רחב במקום כפית, ומקבלים מגבון בסוף. כמו שאמרתי הארוחה טעימה מאוד (אפילו הבת הצמחונית הביקורתית שלי שיבחה את טעם האוכל) ומשביעה מאוד, אי אפשר לגמור את כולה. המופע מהנה למרות שהוא באיטלקית. לא קשה להבין מה קורה. האביר שלנו לא זכה למרות שהיינו בטוחים שכן (מכור מראש )

המופע כולו נמשך כשעתיים, אנחנו נהננו מאוד ושמחנו שלא ויתרנו על החוויה מומלץ מאוד מאוד.

ארוחת אבירים
Untitled collage (11)

היום ה-11

הוקדש כולו איך לא, לגארדלנד. את הכרטיסים רכשנו מראש באינטרנט בעלות של 34 אירו לאדם. פארק השעשועים קושט כולו באווירת חג “ליל כל הקדושים” שצפוי לתחילת נובמבר. המון דלעות כתומות ממש בכמויות, דוכנים עם תחפושות, בעיקר של מכשפות אך לא רק, דחלילים עם ראש דלעת, שלדים, קורי עכביש בכל מקום, גיליוטינות ועוד. היה נהדר לראות את ההשקעה המדהימה בתפאורה.

התחלקנו לשלוש “קבוצות”: הבן הגדול הלך לבד לרכבות ההרים המפחידות ביותר, אבא הלך עם הקטנה למתקנים שמתאימים לה ואני עם שתי הבנות הנותרות הלכנו לרכבות ההרים הפחות מפחידות והסתובבנו בפארק. תקשרנו בינינו בעזרת וואצאפ (יש wifi חופשי בפארק). בחודש אוקטובר הפארק פתוח רק בסופ”ש ולכן היה עמוס במבקרים והיו תורים ארוכים לרכבות ההרים המבוקשות. שלא כהרגלנו רכשנו כרטיסי “מעבר מהיר” ב-5 אירו לאחד למתקנים שבהם היתה המתנה של למעלה משעה. נשארנו בפארק עד לסגירה ונהננו מאוד. מומלץ.

Untitled collage (8)

היום ה-12 והאחרון

ממש במקרה אבא שם לב למודעה בכניסה לחדר האוכל שהיום מתקיים מרתון בכביש הראשי ולכן ייסגר הכביש לחצי יום. לא טוב בכלל בשבילנו. אנחנו חייבים להגיע לשדה התעופה עד הצהריים. ביררנו ואין כביש חלופי. בלית ברירה קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו כבר בשבע (עדיין בחושך) מהמלון. המארחים במלון היו אדיבים במיוחד וארזו לנו ארוחת בוקר נדיבה וטעימה. לאחר שעברנו את איזור “הסכנה” מצאנו אקראית כפר קטן, נסענו עד לאגם וערכנו ארוחת בוקר נהדרת ממש על המזח. לאחר מכן בילינו עוד שעתיים רגועות במקום, הילדים האכילו ברווזים וברבורים בלחם שנשאר מארוחת הבוקר והקפיצו אבנים על המים.

משם נסענו לשדה התעופה במילאנו, הטיסה לפריז התעכבה בשעה וחצי מה שקיצר את ההמתנה הבאה.

תם ולא נשלם הטיול המדהים בצפון איטליה. הרגשנו שחסרים לנו עוד יומיים, יום אחד כדי לטייל בצפון האגם ויום אחד כדי להנות מהמלון האחרון, הבריכה המחוממת והאגם הצמוד.

מקווים לחזור שוב מתישהו בעתיד הלא רחוק. 

IMG_0486
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

אם הגעת עד לכאן, אני מזמינה אותך להרשם לבלוג שלי

אשלח לך פוסטים חדשים, טיפים והמלצות.

שימו ♥: אם לא קיבלתם ממני מייל כמה דקות לאחר ההרשמה, בידקו בתיבת הספאם/קידומי מכירות והעבירו את המייל לתיבת הדואר הנכנס, כדי שלא תפספסו את המיילים הבאים.

‏4 תגובות

  1. יפעת נחמני ב- 28/01/2020 בשעה 12:01

    רוית תקשיבי נהניתי כל כך לקרוא על צפון איטליה את כותבת נפלא כל הכבוד.
    מתי שאתם נוסעים שוב לשם קחי אותי בחשבון.

    • ravit ב- 28/01/2020 בשעה 12:48

      יפעת תודה על הפרגון. את מוזמנת לבוא איתנו בשמחה מתי שתרצי.

  2. שני קרן ב- 09/12/2019 בשעה 06:25

    אחד הבלוגים היותר טובים שקראתי על צפון איטליה!! עזרת לי כל כך בתכנון הטיול שלנו בצפון איטליה!

    • ravit ב- 09/12/2019 בשעה 06:39

      תודה שני. איזה כיף לשמוע. תהנו בטיול.

השאר תגובה