תאילנד, רוד טריפ מבנגקוק צפונה – חלק 3 ואחרון

פאי PAI וצ'יאנג ראי CHIANG RAI

שתי בנותיי (שני 11 ומיטב 8) יצאנו לטיול ארוך בתאילנד. לאחר 8 ימים נפלאים בבנגקוק שבהם ביקרנו כל יום באטרקציה אחרת, כאן קישור לטיול, יצאנו לרוד טריפ מבנגקוק צפונה. בפוסט הראשון כתבתי על קנצ'נבורי ואיוטאיה כאן קישור לפוסט. בפוסט השני כתבתי על קאו קו, סוקהותאי ולאמפנג כאן קישור לחלק השני. בחלק הזה אכתוב על פאי וצ'יאנג ראי.

פאי PAI

הדרך לפאי ארוכה ומאוד מפותלת.

עליות, ירידות, פיתולים, עיקולים וסיבובים רבים בזה אחר זה.

הדרך לא פשוטה ואפילו מתישה בעיקר לנהג אבל גם לנוסעים. אפשר בקלות לחוש סחרחורות, בחילות וגם להקיא.

מי שרגיש עדיף שלא יאכל או יישתה לפני הנסיעה לפאי

בדרך עשינו עצירה קלה בנקודת תצפית יפה ועצירה נוספת לארוחת צהריים במסעדה קטנה ומקומית. בה אכלנו "תם תאי" או בשמו המוכר יותר סלט פפאיה. ביקשנו בלי רוטב דגים ורק מעט חריף. תקשיבו זה אלוהי. אתם חייבים לנסות.

שתפו:

בפאי ישנו בריזורט מקסים. מבחר בונגלוס בגדלים שונים על שפת האגם. כאן קישור למקום. בערב ערכנו פקניק בנוף המטורף ליד האגם מול ההרים ונהננו מאוד.

עקבו אחרינו בפייסבוק

תוכלו לעקוב אחרינו בזמן אמת תוך כדי הטיולים ולהתעדכן כשמתפרסם פוסט חדש

מקדש Wat Nam Hu

היום ביקרנו בשלושה מקומות שסמוכים זה לזה

התחלנו את היום במקדש קטן ויפה שנקרא Wat Nam Hu הסתובבנו קצת במקום יחד עם קבוצת תיירים מסין. מהצד השני של הכביש יש דוכני מזכרות.

כפר סיני Santichon Village

בהמשך הכביש נמצא כפר סיני תיירותי וממוסחר Santichon Village. עם בתים קטנים, מבצר גדול וצבעוני, אגם, גשר והמון דוכני אוכל ומזכרות סיניים. אפשר לירות בחץ וקשת לעשות סיבוב בגלגל "ענק" עם 4 מושבים שמסובבים אותו ידנית ולרכב על סוס. הסתובבנו במקום כשעה וחצי, הצטלמנו ואכלנו בפעם הראשונה ערמונים. טעמם דומה לתפוח אדמה צלוי במדורה.

אפשר לשכור תלבושת סינית כתוספת נחמדה לתמונות. 100 באט לתלבושת.

נקודת תצפית

Yun Lai Viewpoint

בהמשך הדרך ישנה מרפסת תצפית מקסימה על האזור עם מסעדה נחמדה לארוחת צהריים.

אפשר להגיע עם הרכב עד לתצפית אבל הדרך לא סלולה. אנחנו העדפנו להשאיר את הרכב למטה ועלינו ברגל. נהננו מהטיול כמו מהתצפית.

צ'יאנג ראי CHIANG RAI

היום אנחנו נוסעים מפאי לצ'אנג ראי.

שזה אומר לחזור את כל הדרך המפותלת איתה הגענו לפאי עד לצ'יאנג מאי ואז לנסוע שוב צפונה לצ'אנג ראי

ככה זה כדי להגיע מפאי לצ'אנג ראי צריך לעבור דרך צ'אנג מאי.

שוב דרך ארוכה ומתישה לנהג.

אנחנו הנוסעים נהננו לראות את הנוף מסביב כולל את בית הקפה המפורסם שממוקם בתוך מטוס אמיתי AIR DIAMOND CAFE & HOTEL זו בדיוק הנקודה שבה חוזרים צפונה לכיוון צ'אנג ראי.

בציאנג ראי ישנו בריזורט מקסים ליד המקדש הכחול. לכל חדר מרפסת קטנה וחניה צמודה. לילה כולל ארוחת בוקר עלה לנו 600 באט (60 ש"ח) כאן קישור למקום. מומלץ

המקדש הלבן

הגענו בשעות הצהריים המאוחרות ישר

למקדש הלבן

שהוא המקדש הכי יפה שראינו בתאילנד.

הרגשנו שנכנסנו לעולם האגדות בכלל ולארמון של אלזה בפרט

כל המבנים במקום הם בצבע לבן או זהב. אפילו השירותים מזהב.

מדהים מדהים מדהים. לא יכולתי להפסיק לצלם.

אם אתם מגיעים לתאילנד בכלל ולצפון בפרט אתם חייבים לבקר במקדש הלבן.

שימו לב המקום נסגר בחמש.

המקדש הכחול

את הבוקר התחלנו בביקור במקדש הכחול שממוקם בתוך ציאנג ראי בסמוך למקום הלינה שלנו.

בדומה למקדש הלבן שכולו לבן והזכיר לנו את ארמון הקרח של אלזה, המקדש הכחול כולו כחול (וזהב

) ונראה כארמון מהאגדות.

בשונה מהמקדש הלבן, המתחם של המקדש הכחול קטן יותר ואפשר להיכנס לתוך המקדש (ללא נעליים כמובן)

עוד במתחם דוכני מכירה של בגדים, מזכרות ואוכל. קנינו פירות מקולפים וחתוכים, גלידה ותיקים רקומים עם פיל באמצע

לשמחתינו הגענו מוקדם לפני קבוצות התיירים כך שזכינו להתרשם מהמקום ללא המוני המטיילים שהגיעו מאוחר יותר.

תרשמו לכם לא לפספס את המקדש הכחול כשאתם מגיעים לצפון תאילנד.

שבט ארוכות הצוואר

Long Neck Karen Villege

לאחר שביקרנו במקדש הכחול.

נסענו

ל️שבט ארוכות הצוואר

כחצי שעה נסיעה.

המקום מאוד ממוסחר ולא מרגיש אותנטי.

הכניסה בתשלום: 300 באט למבוגר, 150 לילד. מקבלים מפה כדי להתמצא במקום. בדיעבד הבנו שהמפה לא ממש מעודכנת. אולי בגלל מיעוט התיירות בימים אלה.

במתחם הגדול יש (או לפחות אמורים להיות) 5 שבטים שונים. אנחנו ראינו רק 2

מהכניסה הולכים בשביל חול מסומן וברור בתוך חורשת עצים. בסוף השביל ראינו את השבט הראשון. הנשים המבוגרות לובשות את התלבושת המסורתית ומוכרות מזכרות בדוכני מכירה שבמקום.

איך שהגענו התחיל מופע מוזיקה קצר ונחמד.

בהמשך ראינו לול תרנגולות מטילות שהיו סגורות בצפיפות בתוך כלובים קטנים. במקום כזה הייתי מצפה שיסתובבו חופשי בחצר גדולה. עצוב

את שדה האורז שמופיע במפה חיפשנו לא מעט זמן רק כדי לגלות שהוא בכלל מיובש.

לבסוף הגענו לשבט ארוכות הצוואר.

מספר צריפים שבכניסה לכל אחד מהם דוכן מכירה של מזכרות שונות. כולן מוכרות את אותם פריטים במחירים שונים. הנשים היו עסוקות בהכנת עוד פריטים למכירה כמו צמידים ואריגת בדים.

הן הסבירו לנו בתאילנדית שהמקום מתוחזק על ידיי משרד התיירות התאילנדי והן מקבלות קיצבה כדי להמשיך לחיות במקום בשביל התיירות.

היום הנשים "בוחרות" אם לשים את הטבעות על הצוואר. בעצם ההורים הם שבוחרים עבור הילדות כי מתחילים מגיל חמש וכל חמש שנים מוסיפים טבעת. משקלן הכולל של הטבעות הוא בין 2 ל-3 ק"ג. הגברים עובדים מחוץ למתחם.

היו במקום תיירים בודדים בלבד.

ביקשנו מהנשים רשות לצלם אותן וגם רכשנו צמידים מהדוכן שלהן.

לסיכום: חוויה מעניינת לילדים למבוגרים פחות.

הבנתי שהשבט המקורי ממוקם ליד מיי הונג סון (ממערב לפאי). אם אתם מתעקשים ממליצה לכם לבקר שם אולי החוויה תיהיה יותר אותנטית (לא בטוח).

מידע מועיל לנוהגים בכבישי תאילנד:

בתחנות הדלק תמצאו תמיד חנות נוחות של 7/11, בית קפה של אמזון, חנויות נוספות בעיקר של אוכל שמשתנות מתחנה לתחנה ולעיתים גם שווקים קטנים של אוכל וחפצי נוי שונים.

בנוסף ולא פחות חשוב בכל תחנת דלק תמצאו שירותים ציבוריים נקיים עם מספר רב של תאים. מה שלא תמצאו זה נייר טואלט. באף שירותים ציבוריים לא היה נייר טואלט. אז תדאגו לקחת איתכם.

ליטר דלק עולה 32 באט (נכון לתחילת 2022)

אהבתם? שתפו: